"שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ" - משלי כ"א
שומר פיו (כלומר שמירה על אכילה בכשרות ובקדושה ובכמות נכונה והמנעות ממאכלים אסורים), ולשונו (שמירה מלשון הרע ורכילות) שומר מצרות נפשו וגופו. החכם באדם שלמה המלך מדייק ומדגיש כמה חשוב לא רק לשמור על דיבור נקי מלשון הרע, אלא גם על שמירת הפה מאכילה שלא נעשית בקדושה. חשוב להקפיד לברך על אכילה ושתיה ברכה ראשונה וברכה אחרונה, בהתאם לכל סוג מאכל. מומלץ ללמוד על סוגי הברכות רשמו ביוטיוב ("ברכות נהנין אכילה ומזון")
"רָאשֵׁי הַתַּאֲווֹת הֵם תַּאֲווֹת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁכָּל הַתַּאֲווֹת נִמְשָׁכִים אַחֲרֵיהֶם"
לתיקון מידת האכילה קראו בספרי המוסר הבאים בערכים שמדוייקים לאכילה, שתיה והסתפקות במועט. יש להקפיד לקרוא את כל המאמרים והקישורים בעמוד לפחות אחת לחודש כדי להתגבר על תאוות האכילה.
ספר ליקוטי עצות:
ספר יסוד היראה
רבי יוסף קמחי - ספר שקל הקדש
אורחות צדיקים
"והנה יש שמונה אברים באדם, אשר בהם יעשה כל מעשיו: האזניים – אחד; העינים – שנים; הריח בנחירים – שלושה; בפה יש שני מקומות: הדיבור ואכילה – הרי חמישה; הידים – ששה; הרגלים – שבעה; הערוה – שמונה."
גאווה מביאה לידי תאווה - למעט תענוגים - פריה ורביה - שמונה אברים ושבירת התאווה
שני לוחות הברית - ישעיהו הלוי הורוויץ
"וכן נשפעים ל"ב מקורות מהראש אל ל"ב שינים שיש לאדם בפה, לרמוז אל ל"ב נתיבות, ול"ב כנגד ל"ב. והל"ב שיניים הם נחלקים בצורה רוחניית, ד' שיניים עליונים, וד' שיניים תחתונים, ושני ניבים עליונים, ושני תחתונים, הם י"ב. וה' טוחנות מצד ימין, וה' מצד שמאל הם עשר למעלה בלחיים העליונים, וכנגדם בתחתונים עשר, ובאו לרמוז ענין גדול כי הם ה' מפה, וה' מפה, וששה באמצע בין ניבים ושיניים הרי שתי ההי"ן ו' באמצע, להראות על שם בן ד'. והיו"ד הוא המוח, על הכל, שמשם נשפעים כל ל"ב."
ספר הישר
"התאוה - היא ראש ושורש לכל המעשים הרעים, וכשיתן אדם רשות לתאוותו, לא יישאר מעשה מן המעשים הרעים אשר לא יעשה אותם. והתאוה היא מצויה בעשרה דברים: במאכל, ובמשתה, בנשים, בעושר, ובשררה, ובעסקים, ובמלבוש, ובמרכב, ובתענוגי הגוף ובשאר מיניהם, ועל כן צריך אדם לכבוש אותה ולרפא זה החלי"
איך התגבר רבי נחמן מברסלב על תאוות האכילה - וסוד קדושת א"י לשבר תאוות האכילה
וכמובן סרטון לפי חכמת הזוהר הקדוש של הרב הגאון יצחק כהן תלמידו של הרב דניאל פריש זצ"ל מחבר ביאור לזוהר מתוק מדבש:
